כל מה שרציתם לדעת על הכסף, וקצת יותר 

נתונים טכניים:

מהו משקלה של אונקיית כסף? משקל אונקיה הוא 31.1035 גרם (כסף טהור).

כמה אונקיות יש בקילו כסף?  בקילוגרם אחד של כסף יש 32.151 אונקיות בדיוק.

איך מחשבים את מחיר הכסף ו/או הזהב? מחירה הבסיסי של אונקיית הכסף ו/או הזהב בעולם נקוב בדולרים של ארה"ב. חישוב המחיר נעשה באופן יומיומי ע"פ מדדים הקשורים בתנודות בהיצע ובביקוש בבורסות הגדולות בעולם, ובצפי של אנליסטים למגמות הדרישה העתידיות למתכות אלו. הנתונים לגבי מתכת הזהב והכסף זהים.

היכן נקבע מחיר הכסף? עיקר המסחר העולמי במתכת הכסף נעשה בשתי בורסות באירופה - בלונדון ובציריך. המסחר במתכות אלה מושפע מהיצע וביקוש למתכת עצמה, וכן גם מתנודות שונות בערך המטבעות של מדינות מרכזיות בשוק העולמי.

רקע על מתכת הכסף: מתכת הכסף נמצאת בשימוש האדם מזה כששת אלפים שנה ואולי אף יותר. במקומות שונים בעולם נמצאו עדויות לזיקוק ושימוש במתכת זו, כבר בתחילת האלף הרביעי לפנה"ס. בניגוד למתכות אחרות, כמו הזהב והפלטינה, אשר שימשו בימי קדם בעיקר ליצירת תכשיטים ואביזרי קישוט ופולחן, לכסף שימושים רבים נוספים, כגון ליצירת כלי נשק וכלי בית בעת העתיקה, ובתקופה המודרנית משמש הכסף רבות גם בתעשייה, ובמיוחד בתחום האלקטרוניקה אשר בה ישנה חשיבות רבה לתכונות המתכת, למידת המוליכות החשמלית שלה ולעמידותה מפניי שינויים כתוצאה מלחות או מחום. השימוש הנרחב במתכת הכסף והביקוש התמידי לכסף גם לצרכי השקעה, גורמים לכך שמחירה מתאפיין בתנודתיות גבוהה יחסית, ולאורך זמן המחיר ממשיך לעלות בהתמדה.

השימוש בכסף בתכשיטים: בתחום התכשיטים הכסף נחשב למתכת חצי יקרה, שכן הוא זול בהרבה מהזהב או הפלטינה. הסימון המקובל לכסף טהור הוא 999, אולם בגלל רכותה של המתכת הטהורה נעשה השימוש בה בייצור תכשיטים וחפצי חן בתוספת קטנה של נחושת לחיזוק תכונותיה. תכולת הכסף המקובלת בייצור תכשיטים הינה 925 (92.50% כסף + 7.5% נחושת) ונחשבת לאידיאלית לצורך יציקה ועיבוד החומר ולעיצובו כתכשיט. בעולם המערבי נקראת סגסוגת הכסף 925 "סטרלינג" והפריט העשוי ממתכת זו מסומן בדרך כלל בהטבעה של המספר 925 בחלקו האחורי. במדינות שונות מקובל לסמן את הכסף בסמלים אחרים – בצרפת ב"נשר", בגרמניה ב"כתר וירח" וכו'. במזרח אירופה, רוסיה ובסין נעשה שימוש נרחב ביצירת תכשיטים בסגסוגות כסף באיכות נמוכה בהרבה של 80-90% כסף בלבד, ואז מקובל לסמן על גבי המתכת את המספרים: 840, 875, 800, 900 וכו'.

עיצוב כלי קודש ותכשיטי כסף: השימוש בכסף בתכשיטים מאפשר ליצור פריטים איכותיים, עמידים ואלגנטיים בגוון נייטרלי המשתלב מצוין עם צבע עור הגוף וצבעים של בגדים ופריטי לבוש אחרים. הכסף משתלב היטב עם זהב, רצועות עור, סוגי בדים שונים, ומשדר יופי וברק עם יוקרה אך בלי "לנקר עיניים". מחירו הסביר יחסית של הכסף הפך אותו בעשורים האחרונים למתכת הנפוצה ביותר ליצירת תכשיטים שונים, כגון: טבעות, עגילים, שרשרות וצמידים. הכסף משתלב היטב עם חומרים קשים כמו אבנים יקרות וחצי יקרות, פנינים וחרוזים, וכן עם חומרים רכים כמו בד ועור מהם יוצרים תיקים, חגורות ותכשיטי קבלה ומיסטיקה בעיצובים נפלאים. בנוסף ישנו שימוש נרחב בכסף ליצירת כלי אוכל מהודרים וכלי קודש ופולחן. מכסף מיצרים בפולחן היהודי קישוטים ורימונים לספרי תורה, וכן מיצרים פריטי יודאיקה רבים, כמו: חנוכיות, פמוטים, מזוזות, כוסות לקידוש וכלי הגשה של ארוחת סדר פסח ועוד.

שינויים בשער הכסף לאורך 200 שנה: לא תמיד עלה מחירה של מתכת הכסף, ולמעשה החל מסוף המאה ה-18 היה מחירה של אונקיית כסף 1.29 $, ועד לשנת 1886 נע מחיר האונקיה ביציבות יחסית במשך כמה עשרות שנים בטווח שבין 1$ ל-2$ לאונקיה. שנת 1864 היית יוצאת דופן מבחינה זו, ובה עלה במפתיע מחיר האונקיה לשיא של אותם ימים ונסחר באירופה ובארה"ב במחיר של 2.93$ ליח'. ב-1887 ירד לראשונה מחיר האונקיה אל מתחת ל-1$, ומחיר זה המשיך לרדת בתקופת המיתון הגדול בארה"ב עד למחיר מגוחך של 0.25$ בשנת 1932. המחיר נשאר מאוד נמוך, ורק בשנת 1961 החל מחדש לעלות אל מעל לדולר לאונקיה, כאשר בשנת 1973 החל שינוי מגמה אמיתי והמחיר קפץ ל-3.13$ לאונקיה. בשנת 1978 היה מחיר אונקיית הכסף 5.93 דולר, ושוב במפתיע זינק בשנה זו המחיר פי 5 לכ-27.79 דולר לאונקיה. כעבור 7 שנים הגיעה הנפילה הגדולה במחיר הכסף (עקב ירידה חדה בביקוש), והמחיר היה כמעט ברמה בה היה בסוף שנות ה-70. מיתון נוסף בתחילת שנות ה-90, ובשנת 1993 עמד המחיר הממוצע של אונקיית כסף על 3.90 דולר בלבד. התפתחות מואצת של הכלכלה בסין ובהודו הביאה לעליה מחודשת בביקוש למתכת האצילה, ובתחילת שנות ה- 2000 חוזר המחיר לעלות, ומתייצב בסוף שנת 2005 על כמעט 9.00 דולר לאונקיה. כעבור שנה בלבד המחיר ממשיך לטפס עד ל-15$ ליח', רק כדי לצלול שוב ל-8.90$ לאונקיה בסוף אוקטובר 2008. כעבור שנה ב-2009 החלה גאות מחודשת במחיר הכסף, הנמשכת למעשה עד ימים אלה (שנת 2012), תוך תנודתיות המתאפיינת בעלייה במחיר עד לשער של 33.57$ לאונקיה, שהם 1,079 דולר לק"ג. לאחרונה (פברואר 2012) הגיע מחיר אונקיית הכסף לשיא של כול הזמנים – 48.85 $ לאונקיה, אולם בתוך כמה ימים ירד שוב לרמה של 34$.

השימוש במטבעות כסף בעת העתיקה: השימוש בכסף כמתכת עוברת לסוחר וכאמצעי תשלום מקובל בסחר חליפין, התקיים כבר לפני כ-6,000 שנה באזור המזרח התיכון, צפון אפריקה ועד ממלכת בבל. באזור הים האגאי בו שוכנים האיים של יוון של ימינו, פותחו בעת העתיקה טכניקות מתקדמות לסימון על גבי מתכות שונות, ע"י חריטה או הטבעה בעת יציקת המתכת. פיסות המתכת עוטרו בסגנונות שונים, ובכך אפשרו לסמן את מקור המתכת או את שיוכה בהתאם לתקופה. ישנם חילוקי דעות בין ההיסטוריונים לגבי השאלה מתי והיכן החל השימוש במטבעות הכסף, אולם חוקרים רבים בתחום זה מייחסים את המצאת המטבע למלך לידיה ששלט באזור זה במאה השישית לפני הספירה. שמו של מלך זה היה "לקרויסוס", ומטבעות עם הטבעה של שמו ודמותו עליהם, שנמצאו באוניות טרופות באזור זה, מתוארכות לשנת 560 לפנה"ס. מכאן ואילך התרחב לכול רחבי העולם העתיק השימוש במטבעות כאמצעי תשלום, ולא רק עשויות מכסף, אלא גם מנחושת, ברונזה, עופרת וכמובן מזהב.

המעבר לשימוש גם בשטרות כסף: בתחילה שימש שטר הכסף כמעיין שטר חוב לקבלת כסף ביחס ישר למשקל המתכת ששימשה ליצירת המטבע. שטר בערך מסוים העניק למחזיק בו את הזכות לפדותו בערך ע"פ משקל המתכת בשער ההמרה שהיה קבוע מראש. יחס זה נותק לראשונה רק לאחר שהחל השימוש בשטר באימפריה של הקיסרות הסינית, בתחילת המאה התשיעית לספירה. שטרות הכסף או החוב מסוגים שונים החלו להיות מונפקים באירופה החל במאה ה-17, כאשר מכונות הדפוס הראשונות החלו להדפיס ספרים ועיתונים, וגם שטרות כסף. עד המאה ה-20 נשמר הקשר בין כמות ומשקל של כסף או זהב לבין שטר הכסף שהונפק כנגדו. מאז, המשיכו שטרות הכסף להיות מונפקים ע"י מדינות על בסיס האמון שרכש הציבור או מקבלי השטרות ביכולת של אוצר המדינה לעמוד בהתחייבויותיו לכיסוי ערכו של השטר בו השתמש הציבור. שטרות הכסף הנם למעשה מדד לערך של מוצרים ושירותים, כמו גם לחוסנה הכלכלי של מדינה או כול גוף עסקי עצמאי אחר. למרות זאת, בתקופות של מיתון קשה, כאשר ישנו מחסור חמור במוצרים נדרשים, כי אז קל יותר להשיג שטרות מאשר מוצרים, והשטרות מאבדות מערכן. כאשר היצע הסחורות עולה שוב, חוזר ותייצב מחדש ערכו של שטר הכסף מול הדרישה למוצרים.

הכסף לאורך ההיסטוריה היהודית: מתכת הכסף מוזכרת במקורות היהודיים כבר בספר בראשית. חוקרי תנ"ך רבים סבורים כי אזכורי הכסף בתורה, כגון "שקל הקודש" מתייחסים למשקלו של המטבע, ולא מתארים את ערכו. הקשר בין מתכת הכסף לפולחן היהודי הינו מובהק, ומוזכר במקורות עוד מימיי בית המקדש. ברחבי המזרח התיכון היו צורפי הכסף היהודים ידועים כבעלי מומחיות גבוהה במיוחד. מתיאורים הסטורים שנשתמרו בכתבים ובציורים החל במאה ה-16 ישנן עדויות ליצירת תכשיטים וכלי כסף רבים ע"י צורפים יהודים עבור אנשי ממשל ועשירי התקופה העות'מאנית.

כמו בארצות האסלאם, כך גם באירופה היו יהודים רבים שעסקו בימיי הביניים בצורפות, אולם בחלק ממדינות אלה, ובעיקר בגרמניה ובשוויץ, לא הורשו היהודים להתקבל לגילדות המקצועיות של צורפי הכסף והזהב, ולכן נאלצו אלה שעסקו בכך להגר למדינות כמו הולנד ואיטליה, או שפשוט עברו לעסוק בתחומים אחרים. קהילות יהודיות גדולות, כמו בפולין ובגרמניה נאלצו להזמין פריטי יודאיקה חשובים, כגון: חנוכיות, מנורות ופמוטים, מזוזות מכסף וכוסות לקידוש, מגינים ורימונים לספרי תורה מצורפים לא יהודים עבור בתי הכנסת בקהילותיהם העשירות, כי לא אפשר היה לצורפים יהודים בתקופה ההיא לעשות זאת במדינות אלה.

במקביל, התפתחה בתימן ובמזרח אפריקה שיטת צורפות הנקראת "פיליגרן" ובה שוזרים חוטים כסף דקים ליצירת פריטים בעבודת אומנות בתלת מימד. שיטה זו מזכירה שזירת סלי קש, והיא התפתחה בעיקר בקהילה היהודית בתימן, והגיע לארץ ישראל בסוף המאה ה-19 עם כמה מעולי תימן שהתיישבו אז בארץ. צורפים אלה השתלבו בבתי מלאכה בירושלים, ומאוחר יותר הנחילו את הידע שלהם גם לצורפים אחרים של אותה תקופה.

קביעת ערכן של מטבעות מכסף לאספנות: ערכם של מטבעות עשויים מכסף נקבע כיום ע"י שני גורמים עיקריים: נדירות המטבע, ו/או ערכם בשוק האספנים. ערכה של המתכת ממנה עשוי המטבע הינו שולי בהשוואה למרכיבי ערך אחרים, כמו שיוכו, התקופה בה נוצר, ובעיקר מידת הנדירות של המטבע והביקוש אליו מצד אספנים. על פי עיקרון זה של היצע וביקוש, יכול מטבע עשוי מברונזה להיות יקר בהרבה מאשר מטבע עשוי מכסף ואפילו מזהב שאין לו דרישה גבוהה בשוק האספנות. ישנם בשוק מטבעות שנוצרו במאה ה-19 וה-20 אך בשל נדירותם ערכם לאספנים גבוה בהרבה ממטבעות בני 2,000 שנה ויותר.